אובדן שיער יכול להתרחש ממספר סיבות.
בעוד גברים רבים מושפעים לעתים קרובות מהתקרחות גברית כתוצאה של גנטיקה, נשירת שיער יכולה להשפיע גם על נשים.
אובדן שיער פוגע לא רק בשיער בחלקו העליון של הראש, אלא גם בשיער הפנים והגבות.
מלבד התקרחות גברית, נשירת שיער יכולה להיגרם גם כתוצאה מ אלופציה (מחלה אוטואימונית הגורמת לשיער לנשור בקבוצות), הורמונים (הורמונים טבעיים או תרופות המכילות הורמונים), בעיות בבלוטת התריס, חוסרים תזונתיים ואפילו מתח.
כאשר אובדן השיער מתרחש הוא עלול להשפיע רבות על ההערכה העצמית שלך.
השתלות שיער סייעו להחזיר לאנשים שסבלו מאובדן שיער את שיערם ואת ביטחונם.
לאורך שנים רבות השתלות השיער עברו שינויים ושיפורים עד הגעתם להליך המוצלח מוכר לנו היום.
מהי השתלת שיער?
השתלת שיער היא הליך בו שתלי שיער מחלק אחד בגופך (המכונה “האזור התורם”) מועברים לחלק אחר בגופך – קרקפת, גבות, פנים – שספג אובדן שיער.
ההליך קיים כבר עשרות שנים, והשתנה רבות, תוך שהוא הופך למדויק יותר ויותר עד הגעתו לתהליך המוכר היום.
ההשתלה הראשונה המתועדת
מנתחים ביצעו את השתלת השיער.
השתלת השיער המוקדמת ביותר הידועה תועדה בשנת 1822, על ידי סטודנט לרפואה והמורה שלו בגרמניה.
בהשתלה זו הועברו שתלי שיער מאזור ראש אחד לאחר.
למרות שמבצעי ההשתלה הכריזו עליה כהצלחה ואמרו כי ההליך יסייע לסובלים מהתקרחות גברית, לאחר הניסוי שלהם היו מעט מאד אזכורים בנושא השתלות אחרות, לפחות עד תחילת המאה ה -20.
תחילתן של השתלות השיער המודרניות
השתלות השיער בעידן המודרני החלו בשנת 1939, בתהליך שפותח על ידי רופא עור יפני, דוקטור אוקודה.
הטכניקה שלו, המכונה “טכניקת הניקוב” נבעה מהרצון להחזיר שיער שאבד בגלל פציעות וכוויות.
טכניקה מסוימת זו כללה נטילת טלאי עור שהכילו זקיקי שיער והעברתם לחורים קטנים באזורים הפגועים.
רופא עור אחר ביפן הקטין את גודל השתלים רק כמה שנים לאחר מכן.
התפתחות הענף בארצות הברית
רק בשנות החמישים החלו הטכניקות שהתפתחו ביפן החלו לעשות את דרכן לארצות הברית.
ד”ר נורמן אורנטרייך ביצע את ההליך בשנת 1952, ומחקרו פורסם לבסוף כעבור שבע שנים.
במחקר זה הוא טבע את המונח “דומיננטיות תורמת”, הקובע כי השיער המושתל עדיין מציג את התכונות של האזור ממנו נלקח, ולא את אלו של האזור בו הושתל.
הרופא אורנטרייך השתמש בשתלים בגודל 4 מילימטר, שנחשבים לגדולים במיוחד, וכתוצאה מכך הם לא נראו טבעיים למדי. גודל זה שימש עד שנות ה -70 ותחילת שנות ה -80 ונודע בכינוי “פקקי שיער” וקיבלו קונוטציה שלילית.
לקראת סוף שנות ה -80 ותחילת שנות ה -90 הגיע זמנם של שתלי מיקרו ומיני, ששכללו את תהליך השתלת השיער בצורה משמעותית.
שתלי מיקרו שימשו לריכוך קו השיער בזמן ששתלי המיני מילאו את שאר האזור.
שיפור זה הגדיל את כמות השתלים שהושתלו בכל הליך, בניגוד לשתלים הגדולים והמעטים שהושתלו בהליכים הקודמים.
מיצוי יחידה פוליקולרית
הטכניקה המתקדמת ביותר, שפותחה בשנות התשעים, היא גם המדויקת ביותר.
בהליך זה הרופאים קוצרים את השערות בצורה אינדיבידואלית, תהליך המכונה מיצוי יחידות פוליקולריות ((FUE), בעזרת כלי ניקוב קטן בקוטר קטן מאוד ומנוע מיקרו.
לאחר מכן השתלים מושתלים באזורים בהם מעוניינים להגדיל את כמות השיער.
גם האזור התורם וגם אזור ההשתלה מורדמים באמצעות חומר הרדמה מקומי וההליך אינו מצריך חתכים או תפרים.
ההליך מאפשר עבודה מפורטת מאוד ומעניק תוצאות טבעיות ללא צלקות או כאבים.
שיטת FUE הפכה להליך המועדף בראשית שנות האלפיים ונחשבת כיום ל”סטנדרט הזהב” של הליכי השתלת שיער.
הליכי השתלת שיער התפתחו מאוד לאורך עשורים רבים. דוקטור סרקן אייגין משתמש בשיטות החדישות ביותר על מנת להבטיח שמטופליו יהיו מרוצים מההליך ומתוצאותיו. אם אתם חווים נשירת שיער ושוקלים השתלה, פנו עוד היום למרפאת דוקטור סרקן כדי לקבוע את פגישת הייעוץ שלכם עוד היום.